חושבים לייבא מוצרי אופנה או כיסויי סמארטפון לארץ? הציעו לכם לקנות מותגים ידועים ומוכרים במחירים אטרקטיביים? מסחר במוצרים ממותגים, בעלי עיצובים ייחודים או מוצרים מוגנים בפטנט דורשים ידע וזהירות מוגברת. כיצד תדעו איך לפעול וממה להיזהר. עו"ד יניב קהת המתמחה בקניין רוחני ומנהל את פורום זיופים מסחריים קניין רוחני במתחם פרקליטי IL. מסביר אודות הסכנות השונות האורבות ליזם או ליבואן.
זיופים וחיקויים מסחריים הינם חלק קטן מעולם המכונה "עוולות מסחריות" שמהוות חלק מתופעה נרחבת הרבה יותר של גלובליזציה ופתיחת שווקים רבים ברחבי העולם.
על פלוני אשר מבקש לייצר פריט הלבשה, נעל חדשה ומקורית או פריט מסחרי אחר ומקורי, לעבור שלבים רבים באפיון המוצר כגון פנייה למעצב, בניית תבנית יקרה, ייצור, שיווק, פרסום ועוד. ברי, כי מדובר על מסלול ארוך ומייגע בעל עלויות ניכרות ביותר. היוצר המקורי אינו יודע מראש איזה דגם או פריט יזכה להצלחה מסחרית והוא פועל במקביל במספר מוצרים.
גורם אחר, אשר מבקש להינות מפירות ההשקעה של פלוני, רוצה לקצר את דרכו המסחרית והכלכלית ופשוט להעתיק את העיצוב הייחודי של פריט הלבוש, הנעל או המוצר המסחרי, לעשות שימוש במותג מוכר או לעשות שימוש במוניטין שצבר פלוני, או המוצר שלו, ללא רשותו.
בשל פתיחת שווקים חדשים בעולם, ויצירת תשתיות ייצור, שינוע ומסחור זולים שנובעים בעיקר מכח עבודה זמין וזול במיוחד, העתקת המוצרים, שינועם ומכירתם הפכו לזולים במיוחד – דבר שמעלה באופן דראסטי את רווחי הזייפן וכדאיות העתקות.
השימוש במוניטין של פלוני או במותגים המפורסמים שלו נעשה, בדרך כלל, על ידי הטעיית הציבור לחשוב שיש קשר בין המוצרים של פלוני לבין המוצרים של הזייפן. בשל העובדה שהזייפן חוסך את כל אותן הוצאות אדירות שמוציא היוצר המקורי, הוא יכול להרשות לעצמו למכור את המוצר המועתק במחירי היצף שפוגעים קשות ביצרן המקורי.
כאמור, העוולה המסחרית אינה חייבת להיות בהעתקת מוצר או זיוף אחר, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בגזל סוד מסחרי או חסימה והכבדה על עוסק או סוחר אחר. חסימה והכבדה הינם תחומים שזכו להתפתחות רצינית עם התפתחות עולם האינטרנט והשימוש שעושים בו עסקים להצגת המוצרים, שיווק ופרסום.
כך למשל, הכירה הפסיקה בזכותו של בעל עסק שלא יכבידו על פעילותו ברשת האינטרנט על ידי אתר שהינו מתחרה שלא כדין תוך אימוץ תכנים, עיצובים או זכויות אחרות שלא כדין. בנוסף, ההכבדה או החסימה המסחרית יכולה להיות פיזית לגבי עסק שאינו וירטואלי.
הערכים הכלכליים העומדים אל מול פני הזייפנים או המעוולים השונים הינם אדירים, ולכן הם יהיו מוכנים לקחת, בדרך כלל, את הסיכון שהם ייתפסו ויעמדו על כך לדין.
בנסיבות אלה, יזמים ויוצרים רבים מבינים כיום את החשיבות הקריטית שיש בהגנה קניינית על זכויותיהם, על ידי רישום של פטנט, מדגם או סימן מסחר לחלופין הפקדת יצירה מוגנת בזכויות יוצרים.
העלויות של הגנות משפטיות אלה הינן זניחות, בדרך כלל, יחסית לעלויות האחרות הכרוכות בפיתוח המוצר המופר, והן מקנות ערך המוסף אדיר אשר יכול להיות קריטי לעתידו המסחרי של המוצר והעסק.
המלצה ליבואנים או לסוחרים במוצרים מעוצבים או ממותגים היא לדעת, ככל הניתן, מהו מקורו של המוצר ולבקש מהמוכר או היצרן (הסיני לצורך העניין) לספק מסמכים ותעודות המוכיחות כי המוצרים הינם אותנטיים ואינם מפרים זכויות של אחרים.
בשנים האחרונות ניתנו לרשויות המכס סמכויות אכיפה מוגברות ויש להם שיקול דעת רחב לעכב סחורה שנחשדת כמפרת זכויות. היבואן עשוי למצוא עצמו במצב בו הוא מנהל מו"מ עם רשויות המכס, מממן אפסנה יקרה לסחורה המעוכבת המכס, מוציא סכומים ניכרים על הליכים משפטיים ולבסוף אותה סחורה עשויה להיות מושמדת – על חשבונו.
ייעוץ משפטי והכוונה נכונה יכולים לחסוך ליזם או ליבואן סכומי כסף אדירים ולפשט את התהליך כולו.
כל הזכויות המופיעות או נובעות מאתר זה שייכות לעו"ד יניב קהת בלבד. אין לעשות בזכויות אלה כל שימוש מבלי לקבל אישור מראש ובכתב.
